מדרש על מלכים ב 24:16

יהודה וחזקיה בני ר׳ חייא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבי ולא הוו קאמרי ולא מידי אמרי להו אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מלתא כיון דאיבסום פתחו ואמרו אין בן דוד בא עד שיכלו שתי בתי אבות מישראל אלו הן ראש גולה שבבבל ונשיא שבא״י שנאמר (ישעיה ח יד) והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל אמר להם בני קוצים אתם מטילים בעיני א״ל ר׳ חייא רבי אל ירע בעיניך יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ואמרי לה אמר רב חסדא דרש מרי בר מר מ״ד (דניאל ט יד) וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה׳ אלהינו משום דצדיק ה׳ וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו אלא צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהקדים גלות צדקיה ועוד גלות יכניה קיימת דכתיב בגלות יכניה (מ״ב כד טז) החרש והמסגר אלף חרש כיון שפותחין הכל נעשו כחרשין מסגר כיון שסוגרין בהלכה שוב אין פותחין וכמה היו אלף עולא אמר שהקדים שתי שנים לונושנתם אמר רב אחא בר יעקב ש״מ מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתין הוו:

נו יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה, בְּנֵי רַבִּי חִיָּא, הֲווּ יַתְבֵי בִּסְעוּדָתָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְלָא הֲווּ קָאַמְרֵי וְלָא מִידִי. אַמְרֵי לְהוּ: אַגְבְּרוּ חַמְרָא אַדַּרְדְּקֵי, כִּי הֵיכִי דְּלֵימְרוּ מִלְּתָא. כֵּיוָן דְּאִיבְסוּם, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הֵן: רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל, וְנָשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ח׳:י״ד) "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל, לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל". אָמַר לָהֶם: בָּנַי, קוֹצִים אַתֶּם מַטִּילִים לִי בְּעֵינַי? אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, 'יַיִן' נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, וְ'סוֹד' נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד. אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא, וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּרַשׁ מָרִי בַּר מַר: מַאי דִּכְתִיב: (דניאל ט׳:י״ד) "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה, וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ", מִשּׁוּם דְּ"צַדִּיק ה'", "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה, וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ"? (אלא) [אִין], צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִקְדִּים גָּלוּת צִדְקִיָּה וְעוֹד גָּלוּת יְכָנְיָה קַיֶּמֶת, דִּכְתִיב בְּגָלוּת יְכָנְיָה: (מלכים ב כ״ד:ט״ז) "וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר; אֶלֶף", 'חָרָשׁ', כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִין, הַכֹּל נַעֲשׂוּ כְּחֵרְשִׁין. 'מַסְגֵּר', כֵּיוָן שֶׁסּוֹגְרִין בַּהֲלָכָה, שׁוּב אֵין פּוֹתְחִין. וְכַמָּה הָיוּ? אֶלֶף. עוּלָא אָמַר: שֶׁהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ'וְנוֹשַׁנְתֶּם'. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: שְׁמַע מִינָהּ, 'מְהֵרָה' דְּמָרִי עָלְמָא, תַּמְנֵי מְאָה וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּין הֲווּ.

רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, צָרָה. רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר חֲמִשָּׁה בִּימֵי הֵם (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, עָשׂוּ מִלְחָמָה, לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בִּמְדִינָה וּבִשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה, פַּעַם אַחַת בָּאוּ הַבַּרְבָּרִיִּין וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, אוֹמְרִים אוֹי לָנוּ שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה כְּמוֹת שֶׁהָיָה, כָּךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, א): וַיָּשֻּׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִיא קָדֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַחָא לֹא בָּאוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְסַמּוֹתָהּ. הִיא קָדֵשׁ, אָמַר רַבִּי אַחָא הוּא קָדֵשׁ, הוּא אָבִינוּ אַבְרָהָם שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ אוֹתָם הַמְּלָכִים וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִים וַוי, הֱוֵי וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (ישעיה ט, יא): אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר, לְבֶן מְלָכִים שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ פַּדְגּוֹג אֶחָד לַהֲמִיתוֹ, אָמַר אוֹתוֹ פַּדְגּוֹג אִם אֲנִי מְמִיתוֹ הֲרֵינִי חַיָּב לַמַּלְכוּת, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ מֵינִקְתּוֹ וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז, אִם אֵין גְּדָיִּים אֵין תְּיָישִׁים, אִם אֵין תְּיָישִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה. כָּךְ אָחָז הָיָה סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים, אִם אֵין גְּדוֹלִים אֵין תַּלְמִידִים, וְאִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, וְאִם אֵין חֲכָמִים אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְאִם אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כִּבְיָכוֹל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָעוֹלָם, אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹחֵז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה ח, טז): וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב, אֵין לְךָ שָׁעָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְקִוֵּיתִי לוֹ, שֶׁאָמַר (דברים לא, כא): כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, מַה הוֹעִיל לוֹ (ישעיה ח, יח): הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְּלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה', וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלֹא תַּלְמִידָיו הָיוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ חֲבִיבִין עָלָיו כְּבָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, הֱוֵי וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. (ירמיה א, ג): וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם, לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח פְּרוֹסְטִיגְמָא שֶׁלּוֹ לַמְּדִינָה, מֶה עָשׂוּ לוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה, נָטְלוּ אוֹתָהּ וּקְרָעוּהָ וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ, אָמְרוּ אוֹי לָנוּ כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לו, כג): וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, תְּלָתָא אַרְבְּעָה פְּסוּקִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַחֲמִישִׁי הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ, מִיָּד יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִים וַוי, הֱוֵי וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים. (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים, הָאֶחָד הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, וְהַשֵּׁנִי מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת כָּל הַגְּפָנִים. כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע הִתְחִיל מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כד, טז): הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הֶחָרָשׁ אֶלֶף וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֻּלָּן אֶלֶף. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ הַבַּלְיוֹטִין. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת כָּל הַבֵּיצָה, אָמְרֵי זָבִין בְּבֵיעָתָא (אסתר ג, יג): לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, הֱוֵי וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּיבֶת לִיפְסֵי לַמֶּלֶךְ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח טַמִּיאוֹן לִגְבוֹתָה, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה, נָטְלוּ אוֹתוֹ וְהִלְקוּהוּ וְגָבוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ מַה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עָשִׂינוּ לוֹ. כָּךְ בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים הָיָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְהָיָה הַדַּיָּן מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין, וְהָיָה הוּא בָּא וּמַלְקֶּה הַדַּיָּן, וְאָמַר מַה דִּבְעָא מֶעֱבַד לִי עֲבַדְתִּי לֵיהּ, אוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו נִשְׁפָּטִין, הֱוֵי וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים. שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אַבָּא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כְּמוֹתָהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כְּמוֹתָהּ בָּעוֹלָם. אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וַעֲבַדָּהּ פַּלְגָּא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי צָרָה, וְהָיָה שִׂמְחָה, וְהָא כְתִיב (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ אוֹרָה שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ אוֹרָה, שֶׁאוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָדָם צוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין רְשָׁעִים לָצֵאת, כְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה וּכְאַנְשֵׁי סְדוֹם, לְקָחָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק. מֵיתִיבִין לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית א, א): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁעֲתִידִין שָׁמַיִם לְהִבָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, מֵיתִיבִין לֵיהּ וְהָא כְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי, וּרְבִיעִי, חֲמִישִׁי, וְשִׁשִּׁי. אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְהַמְתִּיקוֹ, הַתּוּרְמוֹסִין צְרִיכִין לִמָּתֵק, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן. וְהָא כְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, אָמַר אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, דִּכְתִיב (בראשית מ, טו): כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר. וְהָא כְתִיב (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ נִגְנַז בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וְהָא כְתִיב (יהושע ה, יג): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ קָרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו. וְהָא כְתִיב (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. וְהָא כְתִיב (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (מלכים א ח, יט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. אָמְרֵי לֵיהּ אָמְרִינַן אֲנַן דִּידָן, אֱמֹר אַתְּ דִּידָךְ, אָמַר לָהֶם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ. (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ. (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל. (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם. מֵיתִיבִין לֵיהּ וְהָא כְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה, אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אוֹפָכִין שְׁלֵמָה עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. סְלִיק פְּתִיחָתָא דְרוּת רַבָּה